חיים בווייטנאם ורוצים להבין מה קורה בה? קראו את דוח זכויות האדם של מחלקת המדינה האמריקאית
במרץ 2021 הגישה מחלקת המדינה האמריקאית את הדוח השנתי שלה לקונגרס על מצב זכויות האדם ביותר מ־200 מדינות בשנת 2020, ובהן וייטנאם.
הדוח, שאורכו יותר מ־40 עמודים, מציג תמונה של הבעיות בחברה הווייטנאמית. מחלקת המדינה האמריקאית מציינת הפרות חמורות של זכויות אדם בשנת 2020: הרג שרירותי או בלתי חוקי, עינויים, מעצרים וכליאה שרירותיים, פגיעה בפרטיות והגבלות על חופש הביטוי, העיתונות והאינטרנט, לרבות מעצר והעמדה לדין שרירותיים של מבקרי הממשלה.
הדוח מתעד בעיות חמורות נוספות בחברה הווייטנאמית: היעדר עצמאות שיפוטית, בחירות שאינן חופשיות והוגנות, שחיתות, אפליה מגדרית ואתנית, אלימות נגד נשים וילדים וסחר בבני אדם.
הדוח כולל גם נתונים שנדיר לשמוע עליהם: 30 אלף חסרי אזרחות בווייטנאם ו־22 אלף ילדים החיים ברחובות.
ארצות הברית עוקבת אחר מצב זכויות האדם בעולם. בעת פרסום הדוח הסביר מזכיר המדינה אנטוני בלינקן שהמשך העבודה הזו שומר על ערכי ארצו. הוא הדגיש את התלות ההדדית בזכויות אדם: ״כאשר נשללות זכויותיו של אדם כלשהו, הקשרים המחברים בני אדם בכל מקום נפגעים״.
מיד לאחר פרסום הדוח, משרד החוץ הווייטנאמי הצהיר כי טען שחלק ניכר מהמידע בדוח ״אינו אובייקטיבי״ ו״מבוסס על מידע שלא אומת״. הוא הוסיף שווייטנאם מוכנה לדיאלוג כדי ״לחזק את ההבנה״ בין הצדדים.
מדוע הדוח הזה חשוב?
מחלקת המדינה האמריקאית אומרת שהדוח מבוסס על אובייקטיביות, מקיפות והוגנות. הנציגויות הדיפלומטיות האמריקאיות מכינות אותו על סמך מקורות רבים: פקידי ממשל, ארגונים בינלאומיים, משפטנים, עיתונאים, חוקרים, פעילי זכויות עובדים ודוחות קודמים.
לאחר מכן בוחנת ועורכת את הטיוטות הלשכה לדמוקרטיה, זכויות אדם ועבודה, בשיתוף יחידות נוספות במחלקת המדינה ומומחים בתחומים הרלוונטיים. המידע מאומת באופן עצמאי באמצעות מקורות הלשכה ומשרד העבודה.
בווייטנאם קיימת בעיה חמורה של חופש מידע ושקיפות, שגם הדוח דן בה. מידע הפוגע ברשויות עלול להיות מצונזר, וניסיונות לעקוף את הצנזורה עלולים להיענש בחומרה. חוקרים עצמאיים מחו״ל אינם מורשים לחקור במוקדים רגישים. כך נדמה שכל מה שמתרחש מכוסה בשכבת אבק.
במצב הזה, דוחות זכויות האדם השיטתיים וה תקופתיים של ארצות הברית דומים למברשת המנקה שכבות אבק עבות מהזכוכית, ומאפשרים לנו לראות בבירור את החברה שבה אנו חיים.
אפשר לקרוא את הדוח המלא באנגלית כאן. במאמר זה סוקרת Luật Khoa סוגיות בולטות בפוליטיקה, במשפט ובפעילות חברתית.
התקרית בדונג טאם מסווגת כהרג שרירותי
הדוח מזכיר ארבע פעמים את התקרית בדונג טאם ב־9 בינואר 2020, כדוגמה לארבע קטגוריות שונות של הפרות זכויות אדם.
ראשית, המצור על דונג טאם בידי כוחות חמושים של המשרד לביטחון הציבור ומשטרת האנוי, והריגת לה דין קין בביתו, סווגו כהרג שרירותי, בלתי חוקי או ממניע פוליטי.
שנית, עינויים. הדוח מצטט תושב דונג טאם שנעצר ושוחרר לאחר העימות עם המשטרה. לדבריו, חוקרי המשרד לביטחון הציבור עינו רבים מ־29 הנאשמים באמצעות מכות חשמל, כוויות סיגריות, הטבעה במים ושיטות שאינן מותירות סימנים גופניים.
שלישית, הפרות בהליכי החקירה. במשפט בספטמבר 2020 הציגה התביעה סרטוני הודאות של הנאשמים. יועציהם המשפטיים טענו שההודאות נגבו בכפייה. הדוח מתאר שימוש בסרטונים כדי להשפיע על בית המשפט ועל דעת הקהל, בניגוד לחוק הווייטנאמי עצמו.
רביעית, פגיעה בעיקרון המשפט ההוגן והפומבי. הדוח מצטט משפטנים, חוקרים ופעילי זכויות אדם שמצאו ״חריגות חמורות״ במשפט דונג טאם. קרובי הנאשמים לא הורשו להשתתף, בעוד קרובי השוטרים שנהרגו נכחו בו.
מעצר שרירותי ודיכוי של פעילים
הרשויות מואשמות במעצר פעילים בניגוד לחוק או על סמך ראיות מפוברקות. פעילים מוחזקים לעיתים קרובות במעצר בית אף שלא הוגש נגדם כתב אישום.
הדוח מצטט עורכי דין לזכויות אדם שלפיהם כליאה ללא צו מעצר מהתביעה היא נוהג נפוץ.
במהלך חקירות המשטרה והתביעה חורגות לעיתים קרובות ממועדי המעצר הקבועים בחוק. התקשורת הממלכתית דיווחה שבשנת 2018 הוחזקו 230 אנשים מעבר לזמן המותר.
פעילים דתיים ופוליטיים רבים נעצרו באופן שרירותי. הרשויות גם מטרידות פעילי זכויות אדם בשובם מחו״ל.
ב־8 במאי 2020 עצרה משטרת הו צ׳י מין את פונג תוי ללא צו. לפי פעילים, השוטרים השתמשו בשיטות חקירה אלימות כדי לכפות עליו למסור מידע על קשריו להוצאת Tự Do.
הדוח מתעד גם הטרדות גוברות של הוצאת Tự Do בידי הרשויות בשנת 2020. מעצרה של העיתונאית והפעילה פאם דואן טראנג נקשר אף הוא לפשיטה על ההוצאה העצמאית.
עינויים ואלימות בבתי הכלא
אף שהחוקה הווייטנאמית אוסרת עינויים, שוטרים, אנשי ביטחון בלבוש אזרחי ועובדי מרכזי גמילה מתעללים לעיתים קרובות בחשודים ומענים אותם בעת מעצר, כליאה וחקירה.
פעילים אומרים שאנשי המשרד לביטחון הציבור תקפו אסירים פוליטיים כדי לסחוט הודאות. ארגוני מעקב אחר זכויות אדם פרסמו דוחות רבים על שימוש מופרז בכוח משטרתי ועל עינוי עצורים.
אלימות בין אסירים אינה נמנעת. ב־7 במאי 2020 דווח כי האסיר לה הואנג קואנג הכה באלה למוות את שותפו לתא, נגוין קואנג לאפ בן ה־36, לאחר ויכוח במתקן המעצר של משטרת צ׳או דוק בבא ריה–וונג טאו.
הדוח מציין לפחות שמונה מקרי מוות במעצר. לפי הרשויות, לפחות שלושה נבעו מהתאבדות או ממחלות כרוניות, ואחד מתקיפה בידי אסיר אחר.
תברואה ירודה, תזונה לקויה, מזון מזוהם, צפיפות ומחסור במי שתייה מוסיפים להיות בעיות חמורות בבתי הכלא ובמתקני המעצר בווייטנאם.
התעללות באסירים פוליטיים
אסירים פוליטיים סובלים לעיתים קרובות מהתעללות ומהטרדות מצד סוהרים ואסירים אחרים.
אסירים פוליטיים מקבלים לעיתים קרובות פחות מזון מאסירים אחרים. אסירים לשעבר תיארו מנה יומית של שתי קערות קטנות של אורז וירקות, לעיתים עם חרקים ואבנים. משפחות הפעילים אומרות שטיפול רפואי לקוי גרם לסיבוכים בריאותיים ממושכים.
ביוני 2020, למשל, משפחתו של אסיר המצפון נגוין ואן דוק דו הגישה תלונה לכלא סואן לוק שבדונג נאי. היא האשימה את הסוהרים בתקיפה ובהתעללות שכללו בידוד, מכות ומזון שעורבבה בו צואה אנושית.
בשנת 2020 פתחו אסירי מצפון רבים בשביתות רעב במחאה על ההתעללות. הדוח מתעד עונשים כבדים במיוחד לפעילים בולטים או הקשורים לארגונים בינלאומיים
המאמר הוא חלק מהמדור ״קוראים עם דואן טראנג״, המתפרסם בכל יום שלישי בערב.
שלחו אלינו את המאמרים שלכם כאן. מערכת כתב העת Luật Khoa, ובה דואן טראנג, מצפה לקרוא את מאמריכם.
